לידור גבאי

עידן, דון אח שלי…
אני לא מאמין שאני כותב עלייך בלשון עבר שום דבר לא הכין אותי לזה את האמת?
עבר לו חודש ואני עדיין לא מעכל. לפני יומיים חלמתי עלייך אמרת לי שעבדת עליי והתחלת להתגלגל מצחוק רציתי שהחלום ימשך לנצח. אני באמת לא יודע איך להתחיל להסביר מה היית בשבילי תמיד היית הכי מצחיק שיש ובאותה נשימה גם הכי אכפתי, מכיל ויודע להיות רציני כשצריך תמיד ראשון לתת יד לכולם תמיד היית זה שייתן מעצמו למען השאר גם אם זה בא על חשבונך.
לצערי הפעם שזה קרה זה עלה בחייך, היית מסוג האנשים האלו שאף פעם לא משעמם איתם, מסוג האנשים האלו שלא מפחיד כלום לידם כי יש על מי לסמוך.
זה לא סוד ששתי האהבות הכי גדולות שלך הם גולני והפועל, אני זוכר שלא הפסדת שום משחק, אני זוכר כמה התלהבת בהתחלה שסיפרת לי שאתה בגולני אני זוכר את החיוך שלך, את הימים שהיית צוחק עליי וקורא לי כורדי, את הימים שארגנו הכל ביחד בנעורון, כי ידעתי שאתה תמיד יודע מה הכי טוב לכולם, מה כולם אוהבים ומה כולם רוצים.
אני זוכר את הימים שעבדנו ביחד, איך כל הילדים הסתכלו עלייך בהערצה כי זה אתה, פשוט דמות להערצה. תמיד כיף איתך, תמיד מצחיק איתך, תמיד כל מה שאתה עושה יוצא הכי טוב וככה תמיד אזכור אותך אח שלי.
אני יכול להמשיך שנים, אבל המילים לא יצליחו להסביר אף פעם איזה בן אדם גדול היית ומה היית בשבילי ובשביל הסובבים אותך.
אחי תודה שהכרתי אותך, אחי תודה שהייתה לי הזכות להיות סביבך ואנחנו נמשיך לדבר כי תמיד שאני צריך עזרה אני יודע שאתה מקשיב עם דמעות בעיניים
אחי… אוהב ומתגעגע כל כך לנצח אחי💔 לידור

לתרומות

עוד זכרונות מעידן

טליה אסרף

קרא עוד

עידו ג’אנו

קרא עוד

שני רז – בת דודה

קרא עוד