עידו ג’אנו

חבר טוב של עידן

עידן,

אני כותב את זה ועדיין לא מאמין… אני לא מסוגל לחשוב אפילו על כל המה אם שהיו בדרך… זה גם כבר לא מעניין אותי… אני רק חושב על איך היית צועק במשחקים של הפועל וצוחק בכל זמן אחר.
זן נדיר מיוחד במינו של אוהד אדום בודד בגולני, קרן של אור בחשכה, נפלת במהלך שמירה על המדינה.
שמרת עלינו.
קשה להאמין שדמות כזו מרכזית בחיים שלנו הלכה לעולמה, אבל בהזדמנות הזאת אני לא רוצה שיזכרו אותך רק על פי הסוף המר, “במותו ציווה לנו את החיים” היית הרבה יותר מחלל שנפל במערכה, היית אדם אדיב מצחיק ומדהים.
אני רוצה שיזכרו אותך צוחק ועושה שטויות, חודר לאנשים מתחת לעור ומנסה לעורר אותנו מהשעמום, תמיד היית מפתח הצחוק.
ממש לפני שבוע ישבנו באירועי סוכות ודיברנו על הילדים שלנו בעתיד… גרים אחד ליד השני ורוקחים שיקויים בדשא, עידן היה תמיד חד שנון… היחיד שהיה שר איתי שירים של טונה ונצ’י בעל פה בקולי קולות.
אני רוצה שכולם יזכרו שעידן נגע בכולנו, הוא חינך את דור העתיד להיות בדיוק כמוהו, שמחים ורעשנים תמיד הלך עם גולני לפניו והיה גאה במקום שהוא נמצא בו בכל מקום שהוא היה ובכל מקום שהוא היה בו שמחו שהוא נמצא. “תגיד לי מי חשב שנגמור את זה ככה?”
חבר, שכן, גיבור. נוח על משכבך בשלום.

לתרומות

עוד זכרונות מעידן

ענבר קון

קרא עוד

כפיר קלברג

קרא עוד

ירין שרון

קרא עוד